מאפיינים
אף על פי שדיברתם אל התינוק מרגע לידתו, רק עתה הוא מתחיל להבין את השפה, ולכן יקבלו שיחותיכם משמעות חדשה. התינוק משדר מסרים בצורה מודעת, ומגיב למסרים מסויימים מתוך הבנה.
הבעה מילולית
שני אתגרים משמעותיים עומדים בפני התינוק בדרכו להשגת יכולת הבעה מילולית: הראשון הוא רכישת שליטה מוטורית בכלי הדיבור שלו: פה, שפתיים, לשון ומיתרי קול. הוא רוכש שליטה זו בעזרת שינויים פיזיולוגיים כגון צמיחת שיניים והתפתחות שרירי הלשון, והיא מאפשרת לו להפיק צלילי דיבור מכוונים*
* סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלה, עמוד 311
האתגר השני העומד בפניו בדרך אל הדיבור הוא זיהוי מרכיבי השפה. בתחילת דרכו התינוק שומע בליל של צלילים וקולות ואינו ער לכך שיש דבר כזה "מילים", אותן הוא אמור לאתר ולזהות. הכרה זו מתחדדת לקראת סוף השנה הראשונה ומתבטאת בשינויי הגייה, ששיאם ביכולת להפיק מילים**
** סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמודים 309-307
שימוש במחוות
במחצית השנייה לשנת חייהם הראשונה, תינוקות עושים שימוש הולך וגובר במחוות. אלה הופכות מתגובות רפלקסיביות לגירויים לפעולות מודעות שהתינוק עושה בהן שימוש מכוון, משלים או חלופי למילים. כך למשל, הצבעה אל עבר אובייקט או כיוון מסוים משמעה "אני רוצה את זה" או "אני רוצה לשם", בהרמת שתי הידיים כלפי מעלה מבקש התינוק שירימו אותו, הסטת ראש לצדדים משמעה "לא" וכדומה.
בשלב התפתחות המילים הראשונות משתמש התינוק במחוות כדי להרחיב את המילה הבודדת לכדי משפט. תנועותיו, הבעות פניו ונימת קולו יקבעו אם פירוש המילה "מאמא" משמעו "אני רוצה את אמא", "הנה אמא" או "זה שייך לאמא שלי"***.
*** סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמודים 321, 337
קשב משותף
"קשב" הוא תנאי מוקדם לכל פעילות שבתודעה****. הוא מאפשר לנו לסנן את שפע הגירויים שבסביבתנו ולהתרכז בגירוי הבודד בו אנו מעוניינים.
"קשב משותף" הוא מצב בו התינוק ממקד את תשומת לבו בהתאם להפניה שהוא מקבל מהמטפל: עוקב אחר מבטו ומסתכל לאותו כיוון (ללא כל סיבה אחרת, כגון רעש או הידלקות פתאומית של אור), מביט לכיוון אליו מצביע המטפל וכדומה.
קשב משותף מסמן את תחילתה של למידה מונחית: התינוק נעזר בצורה מודעת בתיווכו של המטפל כדי ללמוד על העולם סביבו.
**** מירי רצון, התפתחות הילד בגיל הרך, עמוד 104
תשובות לשאלות נפוצות
האם השמעת תכנים בשפה זרה מפתחת אצל התינוק יכולת טובה יותר לרכישת אותה שפה בעתיד?
כאשר לא מדובר בשפה שהיא חלק אינטגרלי מחיי המשפחה (כלומר, שפה שמשתמשים בה באופן טבעי בחיי היום-יום), אין לכך משמעות מבחינת למידת השפה.
זה נכון שילדים קטנים קולטים שפות זרות בקלות יחסית, אבל זה קורה כאשר הם בשלים לתהליך לימודי עקבי ומונחה.
(ד"ר רונית רוט-חנניה – פסיכולוגית התפתחותית)
כיצד יש להגיב לצעקות שהתינוק צועק במטרה להשיג תשומת לב?
צעקות של תשומת לב שונות מצעקות כאב (הן קצרות ומופיעות מתוך ארשת שלווה). משמעותן בשלב זה שונה מצעקות דומות בגילאים מאוחרים. הצעקות הן מבחינת תגלית עבור התינוק: הוא קולט שהוא יכול לקרוא למטפליו באמצעות קולו (וזאת בניגוד לאמצעים בהם השתמש בעבר: נפנופי ידיים, רקיעות רגליים והשמעה רפלקסיבית של קולות).
זהו ערוץ תקשורת חיובי שיש לעודדו בהיענות מהירה. ניתן אף להופיע ל-15 שניות, להסתתר ולהופיע שוב כאשר התינוק חוזר על הצעקה.
(ד"ר רונית רוט-חנניה – פסיכולוגית התפתחותית)
האם פניית הורה אל התינוק בדיבור מתיילד ("תינוקי") משפיעה על התפתחותו התקשורתית של התינוק?
יש לעשות הבחנה בין שני מצבים:
- חיקוי שפת התינוק – שיבושי מילים של תינקות ופעוטות נתפשים כחמודים ומשעשעים. פנייה עקבית אל התינוק תוך חיקוי שפתו המסולפת ("רוצה פפוז"? למשל, במקום "רוצה תפוז"), עלולה לבלבלו משום שהתינוק קולט את המילה בצורה תקינה, רק מתקשה בתהליך ההגייה*
- דיבור בהתאמה מיוחדת – הורים רבים משנים את טון דיבורם וצורת המשפט בפנותם אל תינוקות. פנייה פשוטה מבחינה דקדוקית, המשלבת דגשים קוליים, חזרות והתמקדות באובייקטים ("הנה כלב! רוצה ללטף את הכלב?"), עשויה לעודד את התינוק לרכוש את מודל השפה ולהשתתף בשיח**
* סרוף, קופר, דהארט התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמוד 308 "מיומנות קליטה והפקה"; Help Activity Guide עמוד 57 הבחנה 2.33 סעיף 4
** סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמודים 333-331 "שפת אמהות"
שלבים בהתפתחות התינוק*
| גיל התינוק בחודשים |
פעולה |
הסבר |
| 6 |
מגיב לשמו |
מפנה את ראשו או מבטו לכיוון האדם הקורא לו |
| רצפים קוליים אקראיים |
התינוק מתחיל להפיק רצפים של הברות הדומים יותר ויותר לדיבור: תחילה הרצף כולל את אותן הברות בלבד ("מה-מה-מה"). מאוחר יותר יבטא התינוק רצפים של הברות משולבות ("או-טו-בה-בה") |
| 7 |
מפתח ז'רגון (עגת תינוקות) |
התינוק מחבר עיצורים שונים (לעומת חזרה עליהם) ומפיק צלילים כגון: "דה", "בה", "גה", "קה" ו"מה" |
| נעזר במחוות גופניות |
מניד בראשו לאות "לא" |
| צועק |
מגלה את האפשרות למשוך תשומת לב בצורה ווקאלית |
| 8 |
מלמול תקשורתי |
עוד אין מילים, אבל המלמול מביע כוונות תקשורתיות ומלווה במחוות גופניות |
| 9 |
מגיב להוראות פשוטות |
מבין "אסור", "לא", "שתה מים" (אם הבקבוק מונח לפניו) ועוד |
| 10 |
פטפוט דמוי דיבור |
הבעות מילוליות בהטעמה והנגנה כשל מבוגרים |
| 11 |
מילים טרומיות |
שפת תינוק פרטית. הגיות שהתינוק מייחס להן משמעות קבועה, אך אינן דומות למילים בשפת מבוגרים |
| 12 |
מילים ראשונות |
התינוק מהדק את הקשר בין ביטוי מילולי בשפת המבוגרים למשמעות. הוא קולט יותר ויותר מילים ואף מבטא מילים אמיתיות ראשונות (לרוב "אבא", ו"מאמא" לאמא) |
* האינדקס מתבסס על אבני דרך, המרכז להתערבות מוקדמת, ד"ר רונית רוט-חנניה; סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה עמודים 309-311; ד"ר יורם זנדהאוז, צוהר מעשי לעולמה המופלא של ההתפתחות; Help Activity Guide
פעילויות לקידום ההתפתחות התקשורתית
צליל גורר צליל
כאשר התינוק משמיע הברה שניתן לזהותה, חזרו עליה ואחר-כך השמיעו לו מילים פשוטות שמכילות אותה. לדוגמא: אם הוא משמיע את הצליל "בה", הציגו בפניו מילים כגון "אבא", "סבא", "בית".
שלום והולכים
אמרו "ביי-ביי" ונופפו לשלום כאשר אתם עוזבים מקום. הקדישו לכך זמן ואמרו "ביי-ביי" לכל אחד מן הנוכחים הקרובים לתינוק: סבתא, אח, גננת ואפילו לכלב המשפחתי. עודדו את התינוק להשתתף בפעולה (ניתן בהתחלה להניע עבורו את ידו). אם התינוק מנופף לפני מעמד העזיבה, ייתכן שהוא "אומר" כי ברצונו ללכת. השתדלו להיענות.
הנגנת מילים
בדברכם אל התינוק השתמשו באינטונציה מובהקת ומודגשת להצגת שאלה, הבעת התפעלות והצבת איסור. התינוק לומד את הניגון של הצליל, מחקה אותו ומאוחר יותר מבין את כוונתו. תינוק שמשלב בפטפוטו צלילים, הטעמות ואיכויות של קול – מתאמן לקראת דיבור.
