מאפיינים
לאחר גיל שנה, תהליך למידתו של הפעוט הולך ומעמיק. הוא בודק את סביבתו, מתרגל את מיומנויותיו, ותוך כדי כך נתקל בבעיות שפתרונן מצריך כישורים מפותחים יותר מכישוריו העכשוויים.
בזכות האתגר, ועל יסוד המשוב שהוא מקבל וההתפתחות הבלתי פוסקת של מוחו, מייצר הפעוט יכולות מתקדמות ושימושיות יותר*
פתרון בעיות
הפעוט נולד עם דחף שמניע אותו לחקור את סביבתו ולפצח משימות הקשורות בה**. הוא שואף ללמוד איך להפעיל צעצועים, כיצד מטפסים על מדרגות וכדומה.
בתחילת דרכו הוא מסוגל לפתור בעיות רק על-ידי התנסות פיזית (עולה על מדרגה, אך עדיין לא מגיע לחפץ התלוי). בשלב מאוחר יותר הוא מסוגל לבצע בראשו תהליך מקדים של ניסוי וטעייה.
הגמול הראשוני שהפעוט חווה טמון בעצם הגילוי והפתרון***. בהמשך הוא שואף לכך שהסביבה תכיר בהצלחתו: הוא מוחא לעצמו כפיים, מביט בשמחה לעבר אמו וכדומה. משוב אוהד תורם לתחושת ערך חיובית ולהכרה עצמית****.
דרך נוספת לתמוך בתהליך פתרון הבעיות היא הפגנת התפעלות משותפת בשלב ההיתקלות בבעיה: "הו, מה קרה כאן?", ומתן דוגמאות לפתרון: "הכדור נכנס לכאן? לא, המשולש?" וכן הלאה. המטרה היא כמובן לא לפתור במקום הילד, אך גם לא לתסכלו*****.
משחק סימבולי******
"משחק סימבולי" הוא האופן בו חשיבה ייצוגית (ההבנה שדבר אחד יכול לסמל דבר אחר) מתפתחת אצל פעוטות ומקדמת רעיונות, רגשות ויכולות חברתיות.
הפעוט מחקה תחילה פעולות פשוטות מסביבתו המוכרת. בהמשך ישתמש במשחק כפלטפורמה לליבון רגשות, פיתוח מחשבות, שחזור מצבים חברתיים ופענוחם. כך למשל, יתרגל מצבים שונים: מה עושים כשכועסים, כשהולכים לרופא, ינחה את הבובה "לישון ולא לרדת מן המיטה" וכדומה.
הפעוט משתמש תחילה לצורך משחקו בעזרים נאמנים למקור (דגמי צעצוע מוקטנים), אך עם הזמן ישתמש יותר ויותר בדמיונו וישלב עזרים מופשטים (ראה שלבים מפורטים בטבלת האינדקס).
* סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמוד 202
** דחף זה נקרא "מוטיבציה": כל הגורמים אשר "מעוררים, מנחים ומארגנים את התנהגות האדם ומניעים או מפעילים אותו לקראת הגשמת מטרה כלשהי", מירי רצון, התפתחות הילד בגיל הרך, עמוד 89
*** סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמוד 364
**** סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמוד 258
***** גרינספן, ווידר, מדריך לעידוד צמיחה אינטלקטואלית ורגשית, מאמר
******* סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמודים 209, 305, 334
תשובות לשאלות נפוצות
כיצד מעודדים משחק סימבולי?
מאפשרים לפעוט לשחק באובייקטים מחיי היום-יום או רוכשים בעבורו משחקים פשוטים המייצגים אותם: בובה, כלי מטבח, עגלה קטנה וכדומה. אין שום צורך להתאים את האובייקטים לזהותו המינית של הפעוט (מראה לילדה, פטיש לילד).
הדגש צריך להיות על עזרים באמצעותם הוא יוכל לחקות מגוון פעולות אליהן הוא נחשף: דברים שאמא עושה (או מבקשת ממנו לעשות), שאבא עושה, שעושים בסופר וכדומה.
ניתן כמובן גם לשחק יחדיו: לאמץ תפקידים ולעשות "כאילו". (ד"ר רונית רוט-חנניה – פסיכולוגית התפתחותית)
האם יש שוני בהתפתחות הקוגניטיבית בין בנים לבנות?
בגיל הרך היכולות הפיזיות של בנות דומות עד זהות לאלו של בנים. שני המינים מפנימים מיומנויות חשיבה כגון תפישה, זיכרון, קשב, עיבוד וכדומה פחות או יותר באותה מסגרת זמן. מצד שני, היחס לו זוכים בנים ובנות (מההורים וסביבתם) נוטה להיות שונה. יחס זה מזמן עבורם חוויות שונות ומשפיע בצורה שונה על התפתחותם הקוגניטיבית. כך למשל, הורים, מטפלים וגננות נוטים להקדיש יותר זמן לתקשורת מילולית עם בנות, בעוד שאת הבנים מעודדים לפעול ולשחק משחקים יותר נמרצים ואלימים.
ניתן לומר אם כן כי מסלול התפתחותם הקוגניטיבית שונה, אך אין להעריכו איכותית במונחי "יותר" או "פחות".
(ד"ר רונית רוט-חנניה – פסיכולוגית התפתחותית)
האם הפעוט שאינו נמצא במסגרת של גן "מפסיד" בהתפתחותו הקוגניטיבית?
פעוט מקיים אינטראקציות בעלות משמעות התפתחותית עם בני קבוצת גילו רק בהתקרבו לגיל שנתיים. עד אז אין הוא מגלה בהם עניין מיוחד, מעבר לעניין הכללי שהוא מוצא באנשים, בחיות ובחפצים, והתפתחותו הקוגניטיבית לא נתרמת על-ידי סביבה חברתית מורחבת.
דווקא התייחסות מותאמת של אדם אחד, הורה, או מטפל אחר, משמעותית יותר להתקדמותו בשלב זה.
לקראת גיל שנתיים המצב משתנה. הפעוט מבין מושגים כגון "עצמי" ו"אחר", ובשל להפיק מחברת בני גילו תובנות התפתחותיות.
(ד"ר רונית רוט-חנניה – פסיכולוגית התפתחותית)
"גיל הפעוט" בטבלה מציין מועד משוער להופעה ראשונית של פעולה. ה"הסבר" מתייחס למשמעות הפעולה בשלב זה.
| גיל הפעוט בחודשים |
פעולה |
הסבר |
| 12 |
נעזר במבוגר להפעלת צעצועיו |
מגיש לו את הצעצוע כאשר הפעילות נגמרת, כדי שיפעילו מחדש |
| בונה מגדל בן שתי קומות |
מניח שני אובייקטים זה על זה |
| מגלה הבנה בצבעים |
בוחן צבעוניות לפני שבוחר פריטשם |
| 13 |
מוציא אובייקט ממיכל |
על-ידי הפיכת המיכל על פיו |
| 14 |
מחקה מחוות שאינו יכול לצפות בביצוען |
מקמט את אפו, מלטף את ראשו, מושך בתנוך אזנו |
| 15 |
מחקה פעילויות תוך שימוש בעזרים ממשיים |
משתמש במטאטא קטן כדי לטאטא, מכניס בובה לעגלה ומסיע, מרים את שפופרת הטלפון ומדבר |
| 16 |
מביא אובייקט מבוקש מחדר אחר |
בתנאי שנמסר לו המיקום |
| 17 |
נעזר בכלים לפתרון בעיות פשוטות |
משתמש במקל כדי להוציא כדור שהתגלגל מתחת לספה, בקופסא כדי להעביר מספר חפצים בבת אחת, בשרפרף כדי להגיע לחפץ המונח על השיש |
| 24-18 |
מחקה פעילויות תוך שימוש בעזרים סימבוליים |
מסגל חשיבה ייצוגית:מקל כמברשת שיניים, מפית כשמיכה, בננה כטלפון |
| משדך בין אובייקטים לתמונות |
מזהה מתוך מבחר תמונות, תמונה שמייצגת אובייקט מוכר. התמונה לא חייבת להיות זהה לאובייקט: תמונה ייצוגית של חתול, של מפתחות, של טלפון וכדומה |
| משדר בין חיה לקול שהיא משמיעה |
תחילה כאשר הוא צופה בחיה ממש ומאוחר יותר מתוך תמונה |
| 30-24 |
משחזר דרמה פשוטה באמצעות דמיון |
משחק משחקי "כאילו": כאילו הוא מבקר רופא, "חוגג" יום הולדת, מבשל ארוחה וכדומה, משתמש בעזרים מופשטים (שולחן יכול להיות תנור) |
| מרחיב דרמה באמצעות בובה |
לדוגמא: מספר לבובה סיפור, מראה לה ציור ומשכיבה לישון |
| מאתר פריטים קטנים ואהודים בספר |
מזהה ציפור בין ענפי העץ, חתול על הגדר, כפתור במעיל |
| מזהה מבוגרים מתוך תמונות |
בתנאי שהם מוכרים, מצביע על תמונה ואומר את שם האדם |
| מבין את המושג "אחד" |
מבחין בין מצב שבו יש רק אחד (כלב, קובייה) למצב בו יש יותר – שניים ומעלה |
| משדך על-פי צורה |
כאשר מראים לו עיגול, משולש או ריבוע, מזהה אובייקט נוסף עם אותה הצורה |
| 36-30 |
משחק ב"בית" |
מרים למשל שפופרת טלפון או משתמש בבננה כתחליף מייצג |
| מרחיב דרמה באמצעות החצנת דיבור |
מלווה את פעולותיו בתיאור קולי |
| מרכיב פאזל של שלושה חלקים |
בתנאי שמדובר באובייקט מוכר: חיה, אדם , צעצוע |
| מבין את המושג "שניים" |
מסוגל לדלות מתוך ערימה או לתת שני פריטים |
| ממיין על-פי צבעים וצורות יסוד |
צבעים: כחול, אדום, צהוב, צורות של צעצועים, עיגולים, משולשים, ריבועים |
* האינדקס מתבסס על אבני דרך, המרכז להתערבות מוקדמת, ד"ר רונית רוט-חנניה; סרוף, קופר, דהארט, התפתחות הילד טבעה ומהלכה, עמודים 244-208; ו Help Activity Guide
פעילויות לקידום התפתחות הפעוט
שימוש בכלי וטכניקה להשגת מטרה
קשרו חבל סביב צעצוע אהוב במיוחד על הפעוט. כאשר הוא יושב בכיסא ההאכלה שלו בסמוך לשולחן (ותנועתו המוטורית מוגבלת), הניחו את הצעצוע במרחק ממנו על השולחן והדגימו מספר פעמים כיצד ניתן להשיגו בעזרת משיכה. תנו לפעוט לנסות. בצורה זו מתרגל הפעוט שימוש בכלי (חוט) וטכניקה (משיכה) לשם השגת מטרה.
לימוד שמות האיברים
בזמן ההלבשה געו באחד מחלקי הגוף של הפעוט ואז באיבר המקביל: "הנה יד, והנה עוד יד". לאחר מכן געו בחלק גוף שלו ובחלק גוף זהה אצלכם או אצל בובה: "הנה הראש של יונתן, והנה הראש של הבובה".
משחק בחפצים זהים
תנו לפעוט שני סטים של חפצים זהים בגודלם, צבעם, מרקמם וצורתם. לדוגמא: שתי כפות עץ ושני מכסי פלסטיק של קופסאות. דברו איתו על החפצים ותנו לו לבחון אותם (סט אחר סט). הניחו על הרצפה חפץ אחד מכל סט והגישו לפעוט רק את אחד מן החפצים (למשל רק את המכסה). בקשו ממנו להרים מהרצפה את תאומו: "תן לאמא את המכסה השני".
מיון
הציגו לפעוט ערימה של תפוחים ובננות. מיינו את הערימה פרי אחר פרי לשתי קבוצות נפרדות. הזמינו אותו להצטרף.
מה יש בכיס
הראו לו שהוא יכול לשאת דברים בעזרת כיסו או בעזרת תיק קטן. הוא ישמח לגלות את ה"פטנט", ועשוי להשתמש בו לצורך עיסוקיו וחקירותיו.
שעת ציור
מקמו את הנייר עליו מצייר הפעוט באחת מפינות השולחן וקבעו אותו בעזרת נייר דבק. גבולות הנייר בפינה יבלטו ויעזרו לפעוט במשימתו שלא לצאת מן הקווים.
אפשרות נוספת היא לתת לו לצייר על גבי נייר צהוב שהונח על משטח אדום (נייר רחב יותר).
*ההצעות מתבססות על חומרים הלקוחים מ-Help Activity Guide עמודים 49-1
