כשהטוסיק אדום: הכל על תפרחת חיתולים

פתחתם את החיתול וגיליתם טוסיק אדמדם? העור מגורה וגבשושי, והתינוק שלכם בוכה ומתוסכל? הוא כנראה סובל מתפרחת חיתולים. לא נעים, אבל בהחלט לא נורא. מה שחשוב כעת הוא להכיר את התופעה, ולעשות כל מה שאפשר כדי לשלוט בה.

תפרחת חיתולים נגרמת בדרך כלל ממגע ישיר של עור התינוק עם חיתול רטוב או מלוכלך. ככל שהחיתול יישאר רטוב זמן רב יותר, כך היא תמשיך ותגדל ותינוקכם ימשיך לסבול. על כן, הדבר החשוב ביותר הוא להחליף חיתולים לעיתים קרובות, מיד כאשר מבחינים ברטיבות.

ההחלפה עצמה כוללת מספר פעולות חשובות. פעולות אלה רצויות בכל החלפת חיתול, אבל אם במקרים אחרים היינו מדלגים על חלק מהן – לא הפעם. ראשית, ננקה את ישבן התינוק ואת איבר מינו. מגבונים לחים לא בהכרח יספיקו במקרה זה, יש מגבונים מיוחדים לעור רגיש, אבל הדבר המומלץ ביותר הוא לרחוץ את האזור במים. הורים לבנות, זכרו- את הרחצה יש לעשות מלפנים לאחור, כדי למנוע הגעתם של חיידקי קולי לאיבר מינה של התינוקת.

אחרי השטיפה, לא חייבים לשים חיתול חדש מיד. למעשה, ככל שתחכו יותר זמן, תקרבו את סופה של תפרחת החיתולים. האפשרות האופטימלית היא לתת לישבן להתייבש באוויר הפתוח ככל שניתן.

לפני החיתול החדש, לא נשכח משחה למניעת תפרחת חיתולים. מרחו שכבה דקה – אין צורך ביותר מדי חומר, והקפידו שהמשחה תהיה בהישג יד בכל החלפה.

בטיפול נכון, תיעלם תפרחת חיתולים מאליה בתוך שלושה עד ארבעה ימים. אם התפרחת מתפשטת או נעשית מגורה יותר, או אם מתפתחות בועות או העור נפתח, התייעצו עם רופא/ת הילדים או האח/ות. ישנן משחות מיוחדות לטיפול בכוויות בעור ובתפרחת חריפה.