מהו קוליק?
- תופעת הבכי הקשה אצל תינוקות היא כמעט אוניברסלית
- ההבדל בין תינוקות המוגדרים כסובלים מהתופעה לכאלה שאינם לוקים בה הוא בעוצמת הבכי ובמשכו. כל תינוק הבוכה מעל שעתיים-שלוש ברציפות ואשר לא ניתן להרגיע אותו, ייתכן שסובל מקוליק. אם רופא ילדים שולל בעיה אחרת הגורמת לקוליק, כנראה שזו האבחנה
- התופעה נקראת בלשון הרפואה Colic . תינוקות מתחילים לסבול מקוליק סביב גיל שבועיים-שלושה, ושיא ההופעה חל בגיל 6 שבועות. התופעה נעלמת כליל עד גיל 4 חודשים
- הקושי והסבל הוא לא רק לתינוק, אלא גם להורים, העלולים לסבול ממחסור בשעות שינה, חוסר יכולת לחזור לחיים שגרתיים לאחר הלידה ותחושת אשמה על שנבצר מהם לסייע ולהציע מזור לתינוקם
- הבכי מתחיל בדרך כלל בשעות הצהריים-ערב. לעתים מלווה הבכי בהאדמה של הפנים והעור ובגזים
- הסיבה לקוליק ברורה רק אצל מיעוט קיצוני של התינוקות. תינוקות יונקים עלולים באופן נדיר להיות רגישים למרכיבי מזון של האם, בעיקר כאלה הגורמים לגזים אצל האם, או לקפאין. כדאי לאם מיניקה להמעיט במזונות אלה במידה שהוברר לה כי התינוק סובל מהם. תינוקות הניזונים מתרכובת מזון לתינוקות עלולים באופן נדיר להיות רגישים לחלבון שבחלב. האבחנה נעשית תמיד על ידי סיפור קליני מתאים והיעדר ממצאים אחרים בבדיקת התינוק
- מעט מהטיפולים יעילים באמת. יש תינוקות שתנוחות מסוימות מרגיעות אותם, אחרים מראים שיפור בתגובה לתנועה מחזורית או לנסיעה במכונית, חלקם מגיבים היטב לדיבור או לשירה של ההורים
- מספר תכשירים למניעת גזים בתינוקות נמכרים בשוק ללא צורך במרשם רופא. מוצרים אלו עלולים להכיל אלכוהול, חומר אשר לא מומלץ לתת אותו כלל לתינוקות ולפעוטות.
מהי תדירות יציאות תקינה לגיל זה?
תינוקות יונקים שונים זה מזה גם במספר היציאות ביום. חלקם מראים יציאה לאחר כל ארוחה, ואף מעבר לזה. לחלק יש יציאה אחת למספר ימים ואפילו לשבוע ויותר. כל הטווח הזה נחשב לתקין.
אצל תינוקות הניזונים מתרכובת מזון לתינוקות טווח היציאות מעט שונה ובדרך-כלל קטן יותר מזה של תינוקות יונקים. יציאה אחת ל-4-3 ימים נחשבת לטווח התקין.
ראוי לציין כי רוב התינוקות משנים את תדירות היציאות מדי פעם ואין בכך כדי לסמן מחלה.
האם זה סביר שלתינוק יונק תהיה יציאה אחת בשבוע?
לא קיימת הגדרה חד משמעית לעצירות בגיל הינקות. מספר היציאות הטבעי שונה מתינוק לתינוק ונע בין יציאה לאחר כל ארוחה עד יציאה אחת במספר ימים. חשוב מאוד לזכור את השונות הרבה בין תינוקות בהרגלי היציאות, על מנת למנוע חרדות מיותרות או טיפול יתר. במקרים בהם יש יציאות קשות וכואבות, יש לפנות לרופא מטפל להמשך בירור וטיפול.
מתי מוסיפים ויטמין D
אצל תינוקות יונקים – ישנן אוכלוסיות של נשים בישראל שאינן נחשפות לשמש, כגון נשים חרדיות, חלק מן הנשים המוסלמיות, ועוד נשים שממעטות להיחשף לשמש. נשים אלה עשויות לסבול ממחסור בוויטמין D ויכולה להיות לכך השפעה על התינוק היונק.
אצל תינוקות הניזונים מתרכובת מזון לתינוקות – למרות שמצוי בה ויטמין D, הכמות שמקבל התינוק תלויה בנפח המזון שהוא אוכל.
מאחר ולא ניתן לזהות את כל התינוקות הנמצאים בסיכון למחסור בוויטמין D, ומאחר ואין סיכון בתוספת שלו ברמות המומלצות על-ידי משרד הבריאות, ההמלצה היא לתת לתינוק החל מהלידה ועד גיל שנה כמות של 400 יחידות בינלאומיות של הוויטמין.
כיצד למנוע כאבים וחוסר נוחות לאם בהנקה?
כאב הוא לא חלק נורמלי של ההנקה. כאב עלול להיגרם עקב תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה, וזו עלולה לגרום לפגיעה בפטמה. אם את חשה בכאב או היווצרות של פצע נראה לעין על הפטמה - אל תחכי. ודאי שאחיזתך את התינוק נכונה ושהתינוק נצמד היטב לשד. תינוקות יונקים מהשד ולא מהפטמה. לאחר שהתינוק שתפס את השד והחל לינוק, בדקי שהוא תופס חלק ניכר מההילה (בעיקר החלק התחתון) לתוך פיו ולא רק את הפטמה. באתר סימילאק תוכלי למצוא מידע רב ומועיל במדריך ההנקה
באילו מקרים ההנקה אינה מומלצת?
הזנה בתרכובות מזון לתינוקות עדיפה על הנקה במקרים הבאים:
- כאשר האם נשאית של HIV
- כאשר האם חולה בשחפת פעילה
- כאשר האם מטופלת בתרופות בעלות התוויית נגד להנקה
בכל מקרה של נטילת תרופות על ידי האם ושל ספק יש להיוועץ בסמכות רפואית או במרכז הרעלים כדי לוודא שההנקה בטוחה עבור התינוק.
האם תזונת האם המיניקה משפיעה על הרכב חלב האם וטעמו?
אין המלצה גורפת לאמהות מיניקות להימנע ממזון מסוים או מקבוצת מזונות, אלא אם האם מבחינה בתגובה ברורה בלתי רצויה של התינוק למזון מסוים. חשוב שתזונת האם בתקופת ההנקה תהייה מלאה ומאוזנת ותכלול מזון מגוון: פחממות, חלבונים,שומנים, ירקות ופירות.
כיצד לשמור על חלב אם שאוב?
יש להעדיף אחסון חלב במקרר על-פני הקפאתו, שכן החלב מאבד חלק מתכונותיו בהקפאה.
חלב אם שאוב ניתן לאחסן 72 שעות במקרר, חודש במקפיא או עד 6 חודשים במקפיא ששומר על טמפרטורה יציבה של מינוס 18 מעלות.
כשאין מקרר בנמצא, יש לאחסן את חלב האם בצידנית עם קרחומים או במיכל מבודד המלא בקרח, כדי לשמור עליו. בשיטה זו גם מומלץ להעביר את החלב ממקום העבודה הביתה או למטפלת, במיוחד בימים חמים.
מספר טיפים שיעזרו לך באחסון חלב אם:
- יש לציין על הבקבוק את תאריך השאיבה
- במידה ותינוקך הולך לפעוטון, אחסני את החלב השאוב במקרר הפעוטון מיד עם הגעתך לשם
- אם מי שמשגיח על ילדך מטפל ביותר מאשר תינוק אחד, הקפידי שהתינוק שלך יקבל את חלב האם שלך
אל תשתמשי בחלב כאשר:
- החלב נשאר מחוץ למקרר למשך שעה ויותר
- עברה שעה מאז הבקבוק היה במגע עם פה התינוק
- אל תשמשי בחלב אם שאוב אחרי 72 שעות במקרר, אחרי חודש אחד בתא המקפיא של המקרר או לאחר שישה חודשים שהוא אוחסן במקפיא בטמפרטורה של מינוס 18 מעלות צלסיוס
מתי ניתן להתחיל עם מזונות משלימים (מוצקים)?
מזון משלים מוגדר ככל סוגי המזון המוצק והנוזלי שאינו חלב אם, תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) או תרכובת מזון המשך לתינוקות ולפעוטות. המלצות:
- בין גיל 17 ל- 26 שבועות, ניתן להתחיל את החשיפה למזון משלים (אוכל מוצק) בצורה של טעימות.
- בין גיל 17 ל-26 שבועות עיקר תזונת התינוק עדיין צריכה להתבסס על חלב אם או תמ"ל. בתקופה זו, החשיפה למזון מוצק תיעשה על ידי טעימות של מזון בכמויות קטנות.
- אין לחשוף את התינוק לטעימות מזון משלים לפני השבוע ה-17 לחייו (4 חודשים)
קיימים מספר מזונות שמומלץ לדחות את הכנסתם לתפריט התינוק, לפי הפירוט הבא:
- מוצרי חלב ניגר, כמו גבינות, לבן, אשל, יוגורט ומעדני חלב - מתום החודש התשיעי
- חלב פרה או חלב ממקור בעל חיים אחר יש לתת החל מגיל שנה
- דבש –מגיל שנה
לאחר גיל 6 חודשים, הזנה בלעדית בחלב אם או בתרכובת מזון לתינוקות אינה ממלאה את כל צרכי התינוק ברכיבי תזונה. בנוסף, מפתחים התינוקות בהדרגה את יכולת הלעיסה שלהם ומראים התעניינות גוברת במזונות שונים. העדויות מראות שבהכנסת מזונות מוצקים לפני גיל 17 שבועות, או אחרי סביבות גיל 26 שבועות, יש יותר סיכונים מתועלת. הצגה מוקדמת מדי של מזונות משלימים עלולה להשביע את רעב התינוק ולהקטין את משך ותדירות ההנקה, דבר שיפגע בייצור החלב. מצד שני, סכנות פוטנציאליות של גמילה מאוחרת הינן עיכוב בגדילה, חסרים תזונתיים (ברזל, אבץ ויטמין D) והתפתחות בעיות אכילה, למשל העדפת מזונות נוזליים וסירוב להתקדם למזונות במרקם מוצק יותר.
כדי למנוע מחסור בברזל, מומלץ להגיש לתינוק מזונות עשירים ומועשרים בברזל. יש להימנע ממאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק בילדים מתחת לגיל חמש שנים, כגון פירות וירקות קשים, ענבים, נקניקיות, סוכריות, פיצוחים, דגים עם עצמות, אלא אם מצמצמים את הסכנה הנשקפת מהם על-ידי חיתוך לחתיכות קטנות, ריסוק, גירוד וטחינה.
יש לעודד אכילה ביחד עם שאר בני המשפחה סביב השולחן. כלי האכילה בתקופה זו הינם יד התינוק, כף, כוס וצלחת.
קיימים מספר תנאים מוטוריים ותחושתיים המראים על מוכנות התינוק לשינויי מרקם המזון ממרקם נוזלי למרקם מחיתי ולמוצקים, והם:
- שליטה טובה בראש ובגו, התומכים במיומנויות האכילה
- קואורדינציה/מיומנות בליעה שתמנע שאיפת מזון לכלי הנשימה
- היעלמות רפלקס דחיקת הלשון - רפלקס בו הלשון דוחפת כל חפץ שממוקם בין השפתיים, בסביבות גיל 4-5 חודשים
חלק מהפרמטרים קשורים ונלמדים בתהליך החשיפה למזון ולכן מומלץ שהתהליך יתבצע בקצב איטי ולאורך זמן
מהם המזונות הראשונים המתאימים לטעימות מזון?
בשלב טעימות המזון מומלץ להתחיל במתן מזונות עשירים ומועשרים בברזל. מזונות כגון: בשר בקר, הודו ועוף, דגים, קטניות, "דגנים לתינוקות" מועשרים בברזל, ירקות ופירות.
בשלב זה, חשוב שהתינוק ימשיך לקבל כמות מספקת של חלב עשיר ברכיבי תזונה (חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות), ובמקביל ייחשף לכמויות קטנות של מזונות (2-1 כפיות קטנות) עד פעמיים ביממה, באמצעות טיפה על קצה הלשון ללא מגע כפית.
מטרת הטעימות היא לאפשר לתינוק חשיפה והיכרות עם מגוון סוגי מזון, ולא להחליף ארוחה של חלב אם או של תרכובת מזון.